אבלציות ("צריבות")
(ABLATIONS )

אבלציה

באופן נורמלי קצב הלב מנוהל על ידי סוג של "גנרטור" שנמצא מעל פרוזדור הלב ואחראי לשמירת קצב סדיר ומותאם לרמת הפעילות שעולה במאמץ ויורדת בשינה. הפרעות קצב לב מהירות, כמו פרפור פרוזדורים או פעימות מוקדמות, מקורם ממוקד או מוקדים של "קצר חשמלי" הנוצרים במערכת ההולכה החשמלית של הלב.

במקרה של הפרעות קצב מסוימות, המוקד מייצר פעילות בלתי סדירה או מהירה שלא מותאמת לרמת הפעילות של האדם ומפריעה לאורח החיים שלו.

בשנים האחרונות פותחה שיטת טיפול בהפרעות קצב המכונה "אבלציה" או בעברית "צריבה".

מטרת הטיפול באבלציה היא להחזיר את קצב הלב לקצב תקין, לשפר את איכות החיים של המטופל ולמנוע סיבוכים הנובעים מהפרעת הקצב.

מתי מבוצעת אבלציה?

השימוש בטכניקה יכול להתבצע לאחר הופעת תסמינים של הפרעת הקצב, כמו דפיקות לב חזקות, חולשה, קוצר נשימה או אירוע מוחי.

בנוסף יעשה שימוש באבלציה במידה וטיפול תרופתי נכשל, או אם לטיפול התרופתי היו תופעות לוואי משמעותיות. אם יש סיכון גבוה לסיבוכים מהפרעת הקצב או אם מוערך כי הפרעת הקצב תגיב היטב לצריבה, כמו למשל בהפרעה בשם וולף-פרקינסון-וויט (WPW).

במקרים רבים אבלציה בטוחה ויעילה יותר מטיפול תרופתי ואף מוצעת למטופלים כטיפול מעודף ללא ניסיון בטיפול תרופתי בתרופות נוגדות הפרעות קצב.

מדוע חשוב לבצע אבלציה?

אבלציה מוצלחת מסייעת בהפחתת עד העלמת תסמיני הפרעת הקצב וחוסכת במרבית המקרים את הצורך בטיפול תרופתי, דבר חשוב במיוחד לאנשים פעילים.

תקופה קצרה לאחר אבלציה מוצלחת אין כל הגבלה או הפרעה לאיכות החיים, בין אם זה פעילות גופנית, השתתפות בחוגים וקיום יחסי מין.

מה כוללת ההכנה לאבלציה?

הכנה לפרוצדורת אבלציה כרוכה במספר דברים.

בדיקות דם, בדיקות שתן, אקו-לב עשויים להיות נדרשים כהכנה לקראת הצריבה.

נדרש צום מספר שעות לפני ההליך, ובמידה וניטלות תרופות כנגד הפרעות קצב, יתכן ותצטרך להפסיק ליטול אותן מספר ימים לפני ההליך.

על כל תרופה נוספת – יש לשאול את הרופא על מדיניות הנטילה בימים לפני האבלציה.

מומלץ להגיע להליך ללא תכשיטים ועם אדם נוסף שיכול לנהוג לאחר ההליך.

כיצד מבוצעת אבלציה?

הטיפול באבלציה לרוב לא כואב, ומבוצע בגישה זעירה פולשנית בלבד (צנתור) ולא באמצעות ניתוח משמעותי. ואינו מצריך ניתוח אלא רק צנתור מפשעה.

ההליך כולל העברה של חוטים דקים דרך כלי הדם המפשעתיים עד הלב המאפשרים איתור מדויק של מוקד "הקצר החשמלי" העומד בבסיס הפרעת הקצב. בעזרת מערכת מיפוי תלת ממדית ממוחשבת להנחיית ההליך, הקרדיולוג יכול לראות את הצנתר ואת הפרוזדורים על מסך המחשב, מה שמאפשר להנחות את הצנתר בצורה מדויקת מאוד ומצמצם את כמות צילום הרנטגן הדרושה.

לאחר המיפוי, ניתן לבודד את המוקד הבעייתי ולצרוב אותו בעזרת גלי רדיו (RF) או להקפיא אותו באמצעות חנקן נוזלי. במקרים מסוימים, כאשר הקשר בין הפרוזדורים לחדרים עתיד לעבור צריבה, ייתכן ויושתל קוצב לב טרם ההליך.

מה כוללת תקופת ההחלמה מהאבלציה?

לאחר ההליך מומלץ להימנע מנהיגה ושתיית אלכוהול במשך 24 שעות, לא לבצע פעילות גופנית משמעותית במשך שלושה ימים, ולהיוועץ ברופא מתי לחזור לפעילות מאומצת מאוד, ומתי לחזור לקיום יחסי מין.

כדאי גם להקפיד על אורח חיים בריא ולאמץ הרגלים מיטיבים ללב: תזונה מאוזנת והמנעות מאלכוהול.

מה הם שיעורי ההצלחה של אבלציה?

שיעור ההצלחה של האבלציה תלוי בסוג ובאופי הפרעת הקצב. בהפרעות קצב קלות יותר, כדוגמת טכיקרדיה על חדרית, שיעורי ההצלחה של האבלציה עומדים על כמעט 100%. בהפרעות קצב מסובכות יותר, כגון טכיקרדיה חדרית ופרפור פרוזדורים, שיעורי ההצלחה עומדים על כ-70%-80%.

כ-8 עד 10 שבועות לאחר ההליך יהיה ברור אם ההליך עבר בהצלחה.

מה הסיכון בביצוע אבלציה?

אבלציה כרוכה בכמות קטנה מאוד של סיכון. הרופא יסביר את כל הסיכונים לפני מתן הסכמה לביצוע ההליך. ביצוע אבלציה יתקיים רק במידה ויתרונותיה עולים על החסרונות האפשריים. ההליך יכול לפעמים לגרום לדימום קטן במקום בו הוחדר הצנתר. צפויות חבורות מסוימות, עד פיתוח צבר של דם מתחת לעור – המכונה המטומה.

אם מקום הפצע הופך מאוד אדום ונפוח – יש לפנות לרופא המשפחה.

קיים סיכון קטן לפגיעה במסלולים החשמליים הרגילים של הלב. אם זה קורה, ייתכן שיהיה נדרש להתאים קוצב לב כדי למנוע מהלב לפעום לאט מדי.

הרוב המוחלט של האנשים חווים שיפור משמעותי באיכות החיים לאחר אבלציה לבבית. יחד עם זאת, יש סיכוי קטן של חזרת הקצב הלא תקין. במידה וזה קורה, יתכן ויהיה צורך לחזור על ההליך ובכל אופן יש לדון עם הרופא על האפשרויות השונות.