הפרעות קצב
(Arrhythmia)

הפרעות קצב

(Arrhythmia)

הפרעות קצב הן מצב בו הלב אינו פועם בקצב תקין ועלול לגרום לתחושה של דפיקות לב. התחושה יכולה להיות כאילו הלב החסיר פעימה, הוסיף פעימה או "מפרפר". לעיתים ניתן לחוות הפרעת קצב לב מבלי להרגיש שום דבר.
מצבים בהם הלב פועם מהר (טכיקרדיה) או לאט מידי (ברדיקרדיה) גם כן נכללים בהפרעות קצב.
הפרעות קצב עלולות להוביל למצב חירום, אך הן גם יכולות להיות לא מזיקות.
כאשר חשים שינוי יוצא דופן בפעימות הלב, רצוי לפנות לבירור אצל קרדיולוג מומחה להפרעות קצב כדי לברר את הסיבה לכך ולקבל טיפול מתאים.

בין הפרעות הקצב הנפוצות ניתן למנות את הפרעת הקצב השכיחה ביותר – פעימות מוקדמות. פעימות מוקדמות לרוב אינו מזיקות ולא דורשות טיפול מיוחד, אך במקרים נדירים הם יכולים גם להיות בכמות רבה מאוד ולגרום לפגיעה בתפקוד הלב. הפרעת קצב שכיחה נוספת היא פרפור פרוזדורים, מדובר במחלה שיכולה להוביל לפגיעה משמעותית באיכות חיים וסיבוכים קשים ולנכות.
קיימות הפרעות קצב נוספות כמו רפרוף פרוזדורים, טכיקרדיה על-חדרית, טכיקרדיה חדרית וחסמי הולכה.

מהן הסיבות להפרעות קצב לב?

קיימות מספר סיבות אפשריות להפרעות קצב הכוללות:

● מחלת לב
● חוסר איזון של מינרלים (כגון נתרן או אשלגן) בדם
● פגיעה בלב
● כחלק מתהליך ריפוי לאחר ניתוח לב
● זיהום או חום
● תרופות מסוימות
● תחושות כגון מתח משמעותי או הפתעה רבה
● גורמים כגון אלכוהול, עישון טבק, קפאין או פעילות גופנית
●
הפרעות קצב יכולות להופיע גם ללא כל סיבה ידועה. אלה המצבים שכיחים ביותר.

מהם התסמינים של הפרעת קצב?

הפרעת קצב יכולה להיות שקטה, כלומר מבלי שיחושו בתסמינים כלשהם. במידה ויש תסמינים מורגשים, הם יכולים לכלול:
● דפיקות לב (תחושה של דילוג על פעימות לב או פרפור)
● דופק בחזה או בצוואר
● סחרחורת
● עילפון
● קוצר נשימה
● כאב או לחץ בחזה
● חולשה או עייפות קיצונית
● חרדה
● ראייה מטושטשת
● הזעה

איך מאבחנים הפרעת קצב?

ניתן לאבחן הפרעות קצב בעזרת בדיקות שונות.
חלק מהבדיקות, לדוגמא אק״ג, הולטר ומקליט אירועים מתבססות על שימוש בחיישנים שמודדים את הפעילות החשמלית של הלב.

אק״ג היא בדיקה המתקיימת בקופת חולים, במרפאה או בבית חולים ומבוצעת על ידי הדבקת מספר חיישנים על הגפיים והחזה.

הולטר הוא מכשיר נייד שבודק (גם כן על ידי חיישנים) את פעילות הלב למשך כ-24 שעות ועד שבועיים.

מקליט אירועים במידה והתסמינים מופיעים לעיתים רחוקות, יתכן והרופא ימליץ להשתמש במקליט אירועים. כאשר בוחרים במקליט אירועים, המטופלים הולכים עם המכשיר במשך כחודש. כאשר חשים תסמינים של הפרעת קצב, לוחצים על כפתור במכשיר והוא מודד במשך כמה דקות את הפעילות החשמלית של הלב.
מכשיר רישום זעיר ניתן לאבחן הפרעת קצב גם על ידי מכשיר ניטור המושתל מתחת לעור, המודד באופן רציף את פעילות הלב.
האפליקציה 'אק"ג' של Apple Watch מתעדת את פעימות הלב ואת קצב הלב באמצעות חיישן הלב החשמלי ולאחר מכן בודקת ברישום אם יש פרפור פרוזדורים( (AFib, צורה של קצב לא סדיר.
https://support.apple.com/he-il/HT204666#sensors
מכשיר נוסף שמאפשר רישום ביתי של אקג הוא https://www.kardia-mobile.co.il/
אקו לב בדיקת אולטרסאונד המשתמשת בגלי קול כדי להפיק תמונות של הלב.

הטיפול בקצב הלב

קיימים מספר טיפולים שונים להפרעות קצב, המתחלקים לטיפולים לא פולשניים וטיפולים פולשניים. הטיפול מותאם לסוג הפרעת הקצב.

טיפוליים פולשניים כוללים; ניתוח לב, צריבה (אבלציה) של המוקד שמחולל את הפרעת הקצב על ידי צנתר.
היפוך חשמלי של הלב היא פעולה אשר מתבצעת בהרדמה ובמהלכה מעבירים זרם חשמלי בבית החזה במטרה להחזיר את הלב לקצבו הרגיל.
טיפולים לא פולשניים כוללים טיפולים תרופתיים, כגון אדנוזין, חוסמי בטא, חוסמי תעלות סידן, דיגוקסין, חוסמי תעלות אשלגן וחוסמי תעלות נתרן, וטכניקות להרפיית הגוף. הטכניקות להרפיית הגוף משפיעות על עצב הנקרא ״עצב הוואגוס״ ועוזרות בשליטה בקצב הלב. הן כוללות שיעול, עצירת נשימה מכוונת וכיווץ הבטן (תמרון ולסלבה).

טיפולים פולשניים נוספים:במקרים של הפרעות קצב מסכנות חיים או מחלה תורשתית שבפוטנציאל יכולה לבוא על ידי ביטוי בהפרעות קצב, דפיברילטור מושתל (ICD), אשר מסייעים בשמירה על קצב הלב.
דפיברילטור מושתל (ICD) הינו מכשיר שעוקב באדיקות אחר קצב הלב, וכאשר הוא מזהה קצב מהיר מידי ולא רגיל, הוא מעביר זרם חשמלי ללב על מנת לגרום לו לחזור לקצב התקין.